גויאבנו (גרביולה) והרגעים שבין הדברים

החיים אינם מורכבים רק מאירועים.
הם מורכבים מהרגעים שביניהם.

הרגע לפני שמתחילים.
הרגע שאחרי שמסיימים.
הרגע שבו אין צורך לפעול.

דווקא הרגעים האלה מגדירים את התחושה הכללית של היום.

כוס חליטה יכולה להפוך לרגע כזה. לא כפעולה מרכזית, אלא כמעבר. משהו שמסמן שינוי קצב.

גויאבנו (גרביולה) משתלב ברגעים האלה בצורה טבעית. הוא אינו תופס מקום גדול, ולכן מאפשר לרגע עצמו להיות במרכז.

אנשים רבים אינם מחפשים משמעות גדולה. הם מחפשים רצף נעים. גויאבנו תומך ברצף הזה, בלי לנסות לעצב אותו.

חזרה לבלוג