העולם המודרני אינו בנוי לעצירה.
גם רגעים פנויים מתמלאים במהירות: הודעות, מסכים, רעש.
שגרה מודעת אינה נבנית מהחלטה אחת גדולה – אלא מהרגלים קטנים שחוזרים על עצמם.
שגרה כזו אינה דורשת משמעת קיצונית.
היא דורשת הקשבה.
הרגלי שתייה הם אחד המקומות הפשוטים ביותר להתחיל.
לא כי הם חשובים יותר – אלא כי הם חוזרים על עצמם לאורך היום.
כוס חליטה יכולה להפוך לנקודת עוגן.
לא יעד, אלא מעבר.
רגע קצר שבו לא צריך לעשות דבר.
גויאבנו (גרביולה) משתלב בשגרה מודעת משום שהוא אינו דורש תשומת לב מיוחדת. הוא אינו “מבקש” להיות המרכז. הוא מאפשר רגע, וזהו.
אנשים שמכניסים הרגלים כאלה ליומיום שלהם אינם מחפשים שליטה. הם מחפשים זרימה. דרך לעבור את היום מבלי להרגיש שכל רגע מוכתב מבחוץ.
גויאבנו אינו משנה את סדר היום.
הוא משנה את האופן שבו נוכחים בתוכו.